זכאות נציגות הבית המשותף לבטל הסכם "שירות מקיף למעליות" שנחתם עם אלקטרה

חברת אלקטרה בע"מ (להלן - התובעת או אלקטרה) העוסקת, בין היתר, במתן שירותי אחזקה למעליות, הגישה תביעה כספית על סך 14,771 ש"ח, נגד נציגות הבית המשותף מרח' י.ל. פרץ 32 בחיפה (להלן - הנתבעת או נציגות הבית), בגין הפרת חוזה למתן שירות למעליות.

ביום 8/11/2004, נחתם בין אלקטרה לנציגות הבית, הסכם "שירות מקיף למעליות" (להלן - החוזה), שתקופת ההתקשרות המוגדרת בו היא 12 חודשים החל מיום 1/1/2005 ועד ליום 31/12/2005 (להלן - תקופת החוזה). על פי החוזה, תשלם נציגות הבית לאלקטרה, תמורת שירותי אחזקה למעלית, סך של 12,000 ש"ח, בתוספת מע"מ, לכל שנת שירות. לשנת 2005 בלבד תינתן הנחה בסך 2,000 ש"ח, כך שהתשלום יהיה 10,000 ש"ח. סעיף 6ה' לחוזה קובע, כי בחלוף שנת שירות ראשונה, לגבי מעלית הפועלת יותר משלוש שנים, תוגדל התמורה בגין שירותי האחזקה בשיעור של 3% לשנה, עקב בלאי ופחת של המעלית (להלן - סעיף הפחת). עוד נקבע בסעיף 8ב' לחוזה, כי לכל צד קיימת זכות להודיע לצד השני עד 90 יום לפני תום תקופת החוזה, באמצעות מכתב רשום, על רצונו שלא לחדש את החוזה (להלן - הודעה מוקדמת). אם לא ניתנה הודעה מוקדמת, יוארך החוזה ויחייב את הצדדים לתקופה של 12 חודשים נוספים (להלן - התקופה המוארכת). על פי סעיף 8ד' לחוזה, הודעה על ביטול החוזה או הפסקת שירותי האחזקה, במועד הקודם לתום תקופת החוזה או לתום התקופה המוארכת, תחייב את המזמין לשלם לאלקטרה פיצוי מוסכם, השווה לדמי שירות שנתיים (להלן - הפיצוי המוסכם).

אין חולק, כי ביום 1/1/2006 ולאחר שחלפה תקופת ההודעה המוקדמת, הודיעה נציגות הבית לאלקטרה, בהודעה טלפונית, על הפסקת ההתקשרות עמה. בתגובה לכך הודיעה אלקטרה לנציגות הבית, כי קיים בין הצדדים חוזה שירות בתוקף עד ליום 31/12/06.

כמו כן אין חולק, כי ביום 9/1/06 התקבלה באלקטרה הודעת ביטול בכתב מנציגות הבית, שלאחריה התקשרה הנציגות עם חברת מעליות אחרת.

המחלוקת בין הצדדים היא באשר לשלוש סוגיות עיקריות: הראשונה, המועד בו ניתנה הודעת הביטול לאלקטרה. השנייה, האם הודעת הביטול מהווה הפרה של החוזה ומחייבת את נציגות הבית בתשלום הפיצוי המוסכם. הסוגיה השלישית שבמחלוקת היא, האם צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (התקנת מעליות ומתן שירות למעליות), התשמ"ד - 1984 (להלן - צו הפיקוח) חל על החוזה ולכן סעיף הפיצוי המוסכם נוגד את האמור בצו הפיקוח ובטל.

טענות התובעת

המועד האחרון למסירת ההודעה המוקדמת על אי חידוש החוזה, היה ביום 2/10/2005, לכל המאוחר. הנתבעת פנתה בתחילת אוקטובר 2005, באמצעות מר צור אריה (להלן - מר צור), לנציג התובעת, מר יוסי ורדי (להלן - מר ורדי) אולם לא הודיעה על הפסקת ההתקשרות, אלא ביקשה הנחה בדמי השירות השנתיים לשנת 2006. התובעת הציעה שדמי השירות יישארו 10,000 ש"ח, ומר צור הבטיח לחזור אליה עם תשובה. בחלוף הזמן, משלא ניתנה תשובה להצעה ולא ניתנה הודעת ביטול, התחדש החוזה עד ליום 31/12/2006 והתובעת נערכה לאספקת שירות לשנה נוספת.

הודעת הביטול הטלפונית של הנתבעת מיום 1/1/2006 ניתנה לאחר חלוף המועד להודעה מוקדמת ולא באמצעות מכתב רשום כנדרש בחוזה. גם הודעת הביטול בכתב מיום 9/1/2006 נעדרת כל בסיס משפטי מאחר וככלל אין לצד לחוזה זכות קנויה לבטלו באופן חד צדדי, אלא בעקבות הפרת החוזה על ידי הצד השני. הנתבעת לא טענה להפרה כלשהי מצד התובעת ומקור ההפרה נעוץ בשיקולי כדאיות כלכלית בלבד, שאין בהם כדי להקנות לה זכות לביטול החוזה. לפיכך, ביטול החוזה אינו כדין ומהווה הפרה יסודית, המזכה את התובעת בפיצוי המוסכם בסך 14,771 ש"ח, בתוספת 3% בהתאם לאמור בסעיף הפחת.

באשר לתחולת צו הפיקוח טוענת התובעת, כי סעיף הפיצוי המוסכם בחוזה עולה בקנה אחד עם תקנה 7ב' לצו הפיקוח, מאחר והצו חל רק על חוזים שנכרתו לתקופה העולה על 12 חודשים. מאחר והחוזה הוא לתקופה של שנה, אין תחולה לצו הפיקוח.

עוד טוענת התובעת, כי ברקע מהלכיה של נציגות הבית עומדת חברת שירות מתחרה, המנסה, באמצעים בלתי כשרים, "לגנוב" מאלקטרה את לקוחותיה.

טענות הנתבעת

טענת התובעת, כי נציגות הבית הודיעה לראשונה על הפסקת השירות רק ביום 9/1/2006, אינה נכונה. התובעת ידעה על הפסקת ההתקשרות כבר באוקטובר 2005, משיחת הטלפון שנערכה בין מר צור למר ורדי. מר צור הודיע לתובעת שהנתבעת לא תחדש את החוזה, לאור התעריף הגבוה של התובעת ביחס לחברות אחרות. באותה שיחה סוכם, שמאחר והתובעת לא יכולה להפחית את דמי השירות, הנתבעת "חופשיה לחפש חברה זולה יותר". למרות סיכום זה, הגיע מר ורדי למשרדו של מר צור במהלך אוקטובר 2005 וניסה לשכנע אותו לשנות את דעתו, אך מר צור חזר על עמדתו, שההתקשרות תופסק.

התובעת נהגה בחוסר תום לב כאשר "משכה את הזמן", תוך ניצול תמימותו של מר צור, על מנת לגרום לחידוש אוטומטי של החוזה, אף שידעה כי אין בכוונת הנתבעת לחדשו. התנהגות זו נועדה לכפות על הנתבעת את המשך השירות ולמנוע מעבר לחברה מתחרה, זולה יותר. חידוש אוטומטי של החוזה וכבילת הנתבעת לשירותי התובעת מנוגדים לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א- 1981 (להלן - חוק הגנת הצרכן) ולצו הפיקוח, פוגעים בזכויות הנתבעת ומקפחים אותה.

עוד טוענת הנתבעת, כי התובעת לא החלה במתן שרות כלשהו, החל מינואר 2006 מקבלת הנתבעת שירות מחברת מעליות אחרת ולכן מטרת התביעה היא עשיית עושר שלא כדין על חשבון הנתבעת. כמו כן, דרישת התובעת לתשלום עבור שנת שירות שלמה, מבלי שהחלה בנתינתו, אינה סבירה, אינה הגיונית ונוגדת את תכלית החקיקה הצרכנית.

באשר לצו הפיקוח טוענת הנתבעת, כי מדובר בחוזה רב שנתי שהוארך אוטומטית ולכן הוא חוזה ארוך טווח לתקופה העולה על 12 חודשים. לגבי חוזה כזה קובע סעיף 7ב' לצו הפיקוח פיצוי בגין הודעה מוקדמת של שלושה חודשי שירות בלבד ולכן דרישת התובעת לתשלום פיצוי מוסכם בגובה דמי שירות שנתיים נוגדת את צו הפיקוח ודינה להתבטל. 

דיון

הצדדים הגיעו להסדר דיוני לפיו, לא יתקיימו הוכחות בתיק, ב"כ הצדדים יגישו סיכומים בכתב ובית המשפט יפסוק על סמך החומר המצוי בתיק ועל סמך טענות הצדדים.

מועד מתן הודעת הביטול

נציגות הבית מבקשת לבסס גרסתה, שהודעת הביטול לאלקטרה ניתנה על ידה בחודש אוקטובר 2005 ולא בחודש ינואר 2006, על הודעת פקס ששלח מר צור למר ורדי, בה סוכמו עיקרי הדברים שנדונו בשיחה זו.